Stabat Mater Delorosa

הרבה פעמים שואלים אותי מה הקטע המוסיקלי שאני הכי אוהב. אז, חוץ מהתשובה הפלגמטית שאני אוהב הכל, יש יצירה אחת שאני אוהב יותר מכל, והיא, ואולי זה מפתיע, לא רוק לא ג'ז אלא דווקא במוסיקה קלאסית. ולא רק מוסיקה קלאסית אלא, מוסיקה ווקאלית ועוד, לא עלינו, בעלת רקע דתי מובהק (sacred music). מחבר היצירה כתב אותה בגיל 26, שזו גם הייתה שנת מותו (ובזאת הוא פספס בשנה את מועדון ה- 27 המושמץ אליו שייכים כמובן, ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, קורט קוביין ועוד רבים וטובים אחרים שבחרו להוציא את נשמתם בגיל 27). שמו של המלחין הוא Giovanni Battista Draghi אבל, הוא נודע דווקא בשם אחר- Pergolesi שזה פשוט שמה של העיר בה נולד. הוא נולד בשנת 1710 ומת בגיל 1736 (היינו, הוא משויך לתקופת הברוק), מצירוף של כל מיני מחלות. למרות גילו הצעיר הוא כתב מוסיקה שעד היום משפיעה ובעלת משקל ובין השאר מהווה חלק מפסקולים של סרטים ידועים ובהם "אמדאוס".

Stabat Mater יש הרבה (בין שאר היוצרים פלסטרינה, סקרלטי, ויולדי ודבוז'ק- להזכיר כמה מהם)- המדובר ביצירה (כאמור, על רקע דתי) שבאה לתאר את ייסורי ישו (ליתר דיוק של אמו, מרים) בדרכו האחרונה המבוססת על מזמור קתולי מהמאה ה- 13, ולכל אחד מהיוצרים יש את הפרשנות שלו לייסורי אמו של ישו אבל, זו של פרגולסי עומדת מעל כולם והיא ייחודית.

ז'אן ז'ק רוסו כתב על היצירה של פרגולסי שהיא the most perfect and touching duet to come from the pen of any composer"" ואכן, היצירה היא דואט בין שתי זמרות אחת זמרת סופרן והשנייה, קונטרה-אלט (דוד ד'אור הוא קונטרה-אלט וחלק מההצלחה שלו בחו"ל נובע, בין השאר, מהצליל הייחודי שלו, המדובר בצליל יחסית נדיר). יש הטוענים שסוד הקסם של היצירה הוא בשילוב יוצא הדופן בין הסופרן ולקונטרה-אלט, שילוב נדיר ביותר במוסיקה. אני חושב שהסבר זה פשטני מדי וכמו הרבה יצירות קסומות, לא ניתן להסביר את העוצמה שלהן רק בהסבר אחד. לגביי ההסבר הוא בישירות של המוסיקה- להבדיל מהרבה יצירות קלאסיות שסובלות מתחכום מחד וקטעים מתים מאידך, הרי פרגולסי לא ניסה להתחכם והמוסיקה היא ישירה מאד ואפילו חדה. בכך היא מאד מזכירה, בתפיסה המוסיקלית, מוסיקת רוק. מצד שני, אין ולו גם רגע אחד מת. ייתכן כי הסיבה לגדולה של המוסיקה והישירות שלה היא בכך שפרגולסי ידע היטב כי הוא הולך למות ותיאר את ייסוריו הוא.

עכשיו, אני יודע שאתם לא שומעים מוסיקה קלאסית אבל, זה שווה את המאמץ. 42 דקות אלמותיות של מוסיקה יוצאת דופן, מרגשת ונפלאה שפשוט שווה לשמוע. כמו כל מוסיקה טובה באמת, שווה לשים אותה בווליום גבוה- לא תתחרטו על החלטה זו.

אני שם לכם שני ביצועים:

את היצירה בשלמותה כאשר המנצח הוא קלאדיו אבאדו (Claudio Abbado) - מגדולי המנצחים בכל הזמנים. זה אודיו בלבד אבל, לטעמי, הביצוע הטוב ביותר ששמעתי ליצירה.

https://www.youtube.com/watch?v=xHQVtYzjLao

החלק הראשון של היצירה (בערך 10 הדקות הראשונות) כאשר המנצח הוא ריקרדו מוטי (Riccardo Muti) אף הוא מנצח דגול. זה בוידאו ואף כאן מדובר בביצוע מרגש.

https://www.youtube.com/watch?v=7dPyuHgvuKw

#photo