Peter Green

נתחיל שבוע זה בקליפ קצר לזכרו של הבסיסט של להקת יס, כריס סקוויר, שהלך השבוע לעולמו והוא בן 67 בלבד. המדובר בבסיסט בעל צליל ייחודי ודומיננטי שכתב חלק נכבד מהמוסיקה וגם היה מנהיג הלהקה. הוא גם היחיד מכל חברי הלהקה שהיה בכל ההרכבים לאורך כל השנים.

And you and I- מתחיל בשטויות הרגילות של ג'ון אנדרסון, ממשיך בנגינה נהדרת של סטיב האו על גיטרה, ממשיך עם קליפ מוזר ואז, התמונה חוזרת להופעה והבס של כריס סקוויר- בצד הימני של התמונה, גיטרת בס צהובה- מכתיב את הקצב. נהדר. כריס סקוויר מנגן על גיטרת בס לא כל כך פופולרית- ריקנבקר- שמי שפרסם אותה היה לא אחר מפול מקרטני עת השתמש בה בסרט "מסע הקסם המסתורי" בשנת 1967.

ומכאן, לפיטר גרין:

מה הסיכוי שגיטריסט איטי, ללא טכניקה מיוחדת, שהיה פעיל תקופת זמן קצרה יחסית, והוא עוד יהודי (שם המשפחה: גרינבאום), ייחשב לאחד מהגיטריסטים החשובים ביותר בכל הזמנים ומי שהשפיע על עשרות גיטריסטים שמודים, בפה מלא, שהם הושפעו ממנו- כמו גארי מור וסנואי וויט?? אפס. אבל, זהו פיטר גרין, איש בלוז פנטסטי שהשפעתו היא, עד היום, דרמטית והוא היה המייסד של להקת הענק "פליטווד-מק".

גרין התגלה לראשונה בלהקתו של ג'ון מאייל- John Mayall & the Bluesbreakers כאשר הוא החליף בהרכב את.. אריק קלפטון. יש סיפור מפורסם שדבר ההחלפה לא פורסם בציבור והמפיק של ג'ון מאייל, מייק ורנון, הגיע לאולפן כדי לראות גיטריסט שלא היה מוכר לו (גרין). ורנון שאל את מאייל איפה קלפטון ומאייל השיב שגרין מחליף מעתה את קלפטון והוא יהיה גדול ממנו. הוא צדק. בשנת 1968 הקים גרין את פליטווד- מק והנהיג אותה. בתוך זמן קצר (בסך הכל שלוש שנים) הוא כתב וניגן כמה מהשירים שמהווים את פסקול המוסיקה של הרוק ולא עוזבים. Black Magic Woman- כן, כן, הוא כתב את השיר ולא סנטנה שזו גרסת קאבר לא מוצלחת בעיני. Man of the World, Albatross, Oh Well. בשלבים יותר מתפתחים, הוא יצא מתבניות הבלוז וכמה מהקטעים שלו, מהווים מופת בתחום הרוק הפסיכאדלי כגון The Green Manalishi.

גרין נפל קורבן להתמכרותו ל- LSD ובדומה מאד למה שקרה לסיד בארט, מייסד הפינק פלויד, הוא איבד קשר עם המציאות ופרש מעשיית מוסיקה (1971). בסוף שנות ה- 80 גם גארי מור וגם סנואי וייט, ניסו להחזיר אותם לבמה והוא הוציא מספר תקליטים מדהימים ביופיים. אבל, הוא פרש לאחר תקופת מה. חברי להקת פליטווד- מק הצהירו כבר עשרות פעמים שהם מוכנים להחזיר אותו לבמה איתם אבל, הוא מסרב. פיטר גרין שהה תקופות ארוכות בישראל ומבקר מדי פעם בארץ. איש כמובן, לא מכיר אותו ולא מזהה אותו.

מה הסוד של הנגינה שלו?? צליל מדויק, ברור וכל תו במקום. מין תכונה חמקמקה שמרבית הגיטריסטים נופלים בה.

Need your love so bad- בלוז קלסי שממחיש את יכולותיו. גם השירה שלו נהדרת. הקליפ מעצבן קצת בגלל אי תיאום בין המוסיקה לתמונה.

Black Magic Woman- בעיני היה ונשאר ביצוע יותר טוב משמעותית מסנטנה.

Albatross- קטע אינסטרומנטלי מדהים ביופיו.

The Green Manalishi

Slabo Days- מהתקופה שהוא ניסה לחזור ולא הצליח. הקטע פשוט יפה.

Man of the World- קטע מתוך הופעה בקאמבק שכשל. מעציב לראות איך נראה אחד מהגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים אבל, הטאצ' נשאר (הוא בגיטרה הירוקה) והקטע יפה- יפה.