Ambient

אז חלף קצת זמן ולא כתבתי שבועיים אבל, היום:

ראשית, נקבל בתשואות את המשתתפים החדשים רונן לשם (או, בשמו המלא- לשם מה??) ואלברט בן אבו.

שנית, היום אני הולך לשמח את יובל פלג שכל החיים שלו מסתובב בענן מעורפל.

שלישית, היום יש חשיבות עצומה לשמוע את המוסיקה ברמקולים נורמליים ולא בסמארטפון הואיל והדקויות במוסיקה עושות את ההבדל.

רביעית, למוסיקה עצמה.

ההגדרה של הזרם שנקרא ambient ברוק הוא מוסיקה ללא מבנה מוגדר שמדגישה את הצליל על פני רעיון מרכזי או התפתחות מוסיקלית במבנה מוגדר. מקורה של המוסיקה הוא במוסיקה הקלאסית (במיוחד מלחין בשם אריק סאטי שמשמש השראה למרבית האומנים בתחום). המוסיקה פרצה למודעות בתחילת שנות ה- 70 ולא במקרה- היה צריך להמתין להתפתחות הטכנולוגית של הקלידים על מנת שיהיה אפשר להלחין את המוסיקה- במיוחד ההתפתחות של המוג וסינטיסייזר. המוסיקה מקבילה לתחום אחר שנקרא מוסיקה אלקטרונית שם שולטות בעיקר להקות גרמניות (Tangerine Dream וכיוצ"ב).

הממציא והאיש שגם אחראי על המילה אמביאנט, הוא גאון מוסיקלי בשם בריאן אינו- Brian Eno, שהתחיל את הקריירה ב- רוקסי מיוזיק- Roxy Music ואם תקשיבו לתקליט הראשון של רוקסי מיוזיק תוכלו לראות כבר שם הרבה סימנים ורמזים לעתיד לבוא- והגיע לשיאו בשיתוף פעולה עם מוסיקאי גאון אחר בשם Robert Fripp, מי שייסד ואחראי על אחת מלהקות הרוק המתקדם החשובות ביותר שהיו אי פעם- King Crimson- מלך הארגמן. אבל, הדגש על בריאן אינו, הוא מעט מוגזם הואיל ובעיני (ולא הרבה חולקים על כך), פינק פלויד, בימים לפני הצד האפל של הירח ובתקופה שהם רצו לפרוץ גבולות מוסיקליים, הניחה את היסודות למוסיקה הזו ובמיוחד בתקליט אמא לב אטום- Atom Heart Mother. מובן כי הרבה מוסיקאים אחרים כפי שאביא להלן, תרמו להתפתחות המוסיקה. ההבדל בינם לבין בריאן אינו הוא שאצלם מוסיקת האמביאנט שולבה ביחד ובשילוב עם זרמים מוסיקליים אחרים והיתה חלק מקטעים מוסיקליים, בעוד ש- אינו מגיש את המוסיקה שלו ערומה מכל השפעה אחרת.

כל הקטעים שאביא הם ארוכים ומורכבים אבל, המוסיקה היא נהדרת (גם של אינו). יש שתי דרכים להתמודד עם הקטעים הארוכים הללו: שיטת יובל פלג, לא להיכנס לתוך המוסיקה אלא לתת לה לזרום לידך או, להקשיב לעומק ולזהות את הזרמים השונים וההתפתחות של המוסיקה. על מנת להקל עליכם, חלק מהקטעים הם לא ממש אמביאנט אלא, כאמור, שילוב בין אמביאנט לרוק ולמוסיקה אלקטרונית. אבל, הכל כאמור, ענק!!

1.

הקטע הראשון הוא Atom Heart Mother של פינק פלויד. המדובר ביצירה קלאסית (סוויטה) שנכתבה בשיתוף עם מלחין קלאסי אנגלי (שגם עיבד את הקטעים). ליצירה אין מבנה קלאסי טיפוסי אבל, לתזמורת הפילהרמונית (במיוחד לחצוצרות) ולמקהלה, יש תפקיד משמעותי ביותר ביצירה. מצפים לכם 24 דקות של עונג אמיתי שכל מילה מיותרת לגביו. עטיפת התקליט (כמרבית עטיפות התקליטים של פינק פלויד) נחשבת לאייקונית ומיוחדת למרות שלכאורה, כל מה שיש עליה הוא צילום של פרה.. צילום העטיפה למטה.

כהשלמה, תשמעו את החלק האחרון של פסקול הסרט של הבמאי הנודע Micelangelo Anntonioni, בשם Zabriskie Point. המוסיקה לסרט הולחנה על ידי פינק פלויד באותה שנה עצמה (1970). זהו קטע אמביאנט לכל דבר וענין:

2.

כקו ישיר לו, בא הקטע השני של להקת על (Super Group) בשם Go. מדובר בהתאגדות חד פעמית בשנת 1976 של אומנים מהשורה הראשונה על מנת להוציא יצירה- והיא מדהימה. תקליט ההופעה של היצירה נחשב לאחד האייקונים הגדולים ביותר ברוק (אגב, גם בגלל העטיפה- ראו מטה צילום של העטיפה). אבל, אני אשים לכם דווקא את גרסת האולפן הואיל ורק שם אפשר לשמוע ולהבין כמה היצירות קרובות באופי שלהן (תשימו לב לעבודת המקהלה ב- Go ותשוו אותה לעבודת המקהלה ב- אמא לב אטום).

ההרכב כלל את:

Stomu Yamashta- קלידן ופרקשוניסט מאד ידוע שהוא בעצם היה הדבק של הלהקה. כיום הוא נזיר..

Steve Winwood- אחד מהמוסיקאים החשובים ביותר ברוק שניגן בלהקות Blind Faith ו- Traffic. בעל סגנון שירה ייחודי שלא קשה לזהות אותו. קלידן.

Michael Shrive- המתופף הנודע של להקת סנטנה שהפך לאמן אמביאנט בולט.

Klaus Schluze- קלידן גרמני ומהמובילים בתחום המוסיקה האלקטרונית והאמביאנט (ראו למטה).

Al- Di Miola- גיטריסט העל, האחד והיחיד, שדווקא רכש את שמו בתחום הג'ז אבל, פה הוא מפגין כישורי נגינת רוק מדהימים.

לא מדובר בתקליט אמביאנט אופייני אלא, קטע שיותר נע לכיוון הרוק אבל, בין הקטעים, יש הרבה מאד מעברי אמביאנט טיפוסיים. המוסיקה זורמת, מהנה ביותר ויש לכם 44 דקות של כיף טהור ששווה להקשיב לו עשרות פעמים!!

3.

הגרעין הקשה של האמביאנט הם כמובן בראיין אינו ורוברט פריפ. כאן נכנסים עמוק לתחום כאשר יש צורך בסבלנות והאזנה קשובה לשינויים המאד, מאד איטיים במוסיקה. למרות זאת, שווה כל רגע. אינו על קלידים ופריפ על גיטרה והמוסיקה תזכיר לכם במידה את פינק פלויד של תקופת אומה-גומה, פסקול הסרט

(נקודת זבריצקי) שהולחן על ידי פינק פלויד ואמא לב אטום. הסבלנות תשתלם לכם.

4.

קלאוס שולצה מנגן את יצירתו הידועה Dune. אני לא יודע כמה מכם יחזיקו מעמד (יובל- בטוח, לא צריך אפילו לשאול). עדיין שווה לנסות להחזיק מעמד בסבלנות (פרסים יחולקו למתמידים).