Radiohead

לאחר המשבר הגדול של הרוק ושקיעתו בסוף שנות השבעים ובמקביל, זריחת הפאנק שסימלה התרחקות גדולה מהרוק, ואפילו בוז לסגנון זה, נוצר ואקום גדול מאד במוסיקה שנמשך כמעט עשור. הואקום לא התמלא עד הסוף, גם היום ואולם, החזרה לשפיות הייתה במספר גלים שכללו להקות שהסגנון שלהם כונה בשמות שונות כגון, Post Punk, Alternative Rock , ו- Indie. המשותף לכל השמות המיותרים הללו, הוא בעיקר חוסר יכולת להגדיר סגנון ברור ומובהק של הלהקות הללו שכן, המוסיקה היא מאד אישית ולאו דווקא ניתנת להגדרה, וגם כך, לא בהכרח ניתן להגדיר את הזרמים היום במוסיקה. למעשה, כבר שלושה עשורים שאין זרם מוסיקלי ברור וגם איש לא ממש יודע להיכן תתפתח המוסיקה המצויה בתווך בין זמרות ששרות חצי ערומות, ואולי זה הנכס היחיד שיש להן להציע (ביונסה ודומיה) לבין המוסיקה ששואפת להיות בעלת תכנים. אגב, מי שרוצה להבין על מה מדובר, שיחפש להקה מדהימה שתויגה כלהקת אינדי בשם Delgados. להקה שמעולם לא שמעתם את שמה ואולם, המוסיקה המאד אישית שהלהקה הזאת יצרה, לא ניתנת כלל להגדרה אבל, גדולתה התבהרה במהלך השנים.

מכל מקום, אחת מהמובילות בתחום של הפוסט- פנק ואלטרנטיב רוק היא להקת רדיוהד.

שני אנשים הובילו את רדיוהד והם גם היוצרים והמובילים:

-הזמר תום יורק Thom York, אשר כותב את המילים לשירים. מדובר בזמר בעל קול יוצא דופן, לא מבחינת המנעד אלא, יש לו שירה נקייה מאד "תמימה". בראיונות הוא טוען שהוא שונא את הקול שלו והקול לא מתאים לסגנון הלהקה אבל, מדובר ברגשי נחיתות גרידא. דווקא הקול הנקי, מאד חשוב לסגנון כי הוא עומד מול הצליל "המלוכלך" של הלהקה ויוצר ניגוד ברור ומעניין. תום יורק הוא אנטי- כוכב וגם הוא נראה כך..דבר שלא משפיע כלל על יכולותיו המדהימות כזמר וכותב- יוצר.

-הגיטריסט ג'וני גרינווד- Jonny Greenwood. מדובר בגיטריסט מוכשר ביותר שתרומתו היא מכרעת לצליל של הלהקה. הוא לא גיטריסט "גדול" אלא, אחד שחושב על הלהקה ואיך מה שהוא עושה משפיע על הצליל. יש לו אפקטים יוצאי דופן בנגינה וגישה מאד אגרסיבית לגיטרה. אבל, אל תטעו, הוא מסוגל להיות מאד עדין בנגינה. גרינווד טוען שההשפעה המוסיקלית הגדולה ביותר עליו היא של מילס דיוויס- ענק הג'ז ואחד מהמוסיקאים המשפיעים ביותר במאה ה- 20. קצת מפתיע לגבי מי שמנגן רוק אבל, הגיוני אם שומעים אותו.

המוסיקה היא מעט דיכאונית (לא סתם השיר המוכר של הלהקה נקרא Creep- תקשיבו למילים. אגב, הלהקה מסרבת מזה מספר שנים, לנגן שיר זה בהופעות).

הלהקה הוציאה בסך הכל שמונה תקליטים על פני תקופת פעילות של כשלושים שנה- מעט מדי, מה עוד שבשנים האחרונות הם עסקו במוסיקה אלקטרונית ואיבדו כיוון.

נתחיל עם השיר שכולם מכירים- Creep. שימו לב לעבודת הגיטרה המופתית והמדהימה כמו גם לעובדה שכל כלי (גיטרה, בס, תופים ושירה) נשמעים כאילו הם מנגנים בנפרד, אפקט יוצא דופן:

Paranoid Android- הוא השיר המעניין ביותר שהם כתבו- יש בו הרבה מאד רבדים והוא מורכב ביותר. שווה שמיעה ויותר מפעם אחת- מיד לאחר הקטע המרכזי שהוא רוק טהור מתחילה שירה מדהימה ומרגשת של תום יורק שחודרת לעצמות. גאוני. תהיו סבלניים, זה שווה כל שניה :

Karma Police- הוא שיר אופייני ללהקה, והוא מעניין ומרתק בפני עצמו:

No Surprises- שיר דכאוני אופייני אבל, יפה:

High and Dry- אף הוא שיר יפיפה ומוכר: