Roxy Music

פרק היום בתנך.. התחיל בכלל בגלל דאחקה: הירידה על רפי עמיעד ששינה את מינו בברלין. לדאחקה צירפתי תמונה של ברוס ג'אנר (או איך שהוא נקרא היום). מה שאתם לא יודעים שהתמונה שצירפתי הייתה סוג הומאג', מתן כבוד לעטיפת התקליט הראשון של רוקסי מיוזיק. הנה התמונות:

עכשיו, זה לא מקרי. המשחק של רוקסי מיוזיק בנושא המיני והחלפת זהויות נמשך כבר שנים רבות, וזה לא רק מי שמוביל את הלהקה והמנהיג שלה בראיין פרי אלא, גם מי שהוביל קו מוסיקלי מאד מסויים בשלבים הראשונים של קיום הלהקה- מוסקאי גאון ששמו בראיין אינו.

הלהקה הוקמה בשנת 1971 כאשר הזרם המוסיקלי שהיא מובילה היה ארט- רוק והיו שהגדירו אותה כ- גלאם רוק. אל תשאלו אותי מה זה אומר בעיני זה קשקוש אבל, המוסיקה שרוקסי מיוזיק יצרה היתה שונה ביותר מכל מה שנשמע לפני כן: רוקסי מיוזיק מיתנה את הרוק המתקדם על ידי כך שהפכה אותו ליותר נגיש לקהל, פחות מורכב אבל באותה מידה- מסעיר.

ההרכב הראשון של הלהקה שהוציא תקליט שעד היום נחשב למוביל במוסיקה, היה הרכב יוצא דופן, והמשתתפים בו היו וחלקם עדיין נחשבים, למוסיקאים מובילים ברמה הגבוהה ביותר:

בריאן פרי- זמר, כותב שירים ומלחין מהשורה הראשונה. יש לו קול לא סטנדרטי ויכולת לתקשר עם קהלים שונים. בראיין פרי משחק על נושא המיניות אבל, אל תטעו בו- הוא איש של נשים.

בריאן אינו (Brian Eno)- אחד מהמוסיקאים החשובים ביותר במוזיקה בכלל בחצי השני של המאה העשרים, לא פחות מכך. הוא מפיק מוסיקלי מוביל (דיויד בואי, U2, Talking Heads, קולדפליי, אולטרהווקס- שנמשיך???), כתב מוסיקה לעשרות סרטים, כתב מוסיקה לעצמו (בעיקר במגזר מוסיקלי הנקרא Ambient) ומשלב מוסיקה עם סרטי וידאו. הוא באמת גאון. ברוקסי מיוזיק הוא היה הקלידן.

פיל מנזנרה- גיטריסט בחסד עליון. מסוג הגיטריסטים שלא מפציץ אותך בסולו מטורף אלא, מלווה בחוכמה רבה את המוסיקה ותורם לצליל בצורה מלאה ועשירה. כבר שנים שהוא עובד ביחד עם דיויד גילמור מהפינק פלויד והם מופיעים ביחד בכל סיבובי ההופעות של גילמור.

אנדי מקיי- נגן כלי נשיפה (בעיקר סקסופון וקרן אנגלית). בניגוד מוחלט ללהקות רוק שלא שילבו כלי נשיפה ואם הם שילבו אותם, אז זה היה בשוליים, אנדי מקיי, היה מוביל. שימו לב להשפעה שלו על הצליל של רוקסי מיוסיק- חלק גדול מהצליל המיוחד משוייך לאנדי מקיי.

פול תומפסון- מתופף ואגדה בפני עצמו. כמתופף רוק, הוא איזן את הרצון של חברים אחרים בלהקה לגלוש לשמאלץ. פשוט, מתופף על.

התקליט הראשון יצא בשנת 1972 ולא רק המוסיקה הכתה את השומעים בתדהמה, אלא גם עטיפת התקליט שהייתה יוצאת דופן (יש לי את התקליט והעטיפה במקור. גם היום בהסתכלות אחורה, זו עטיפה מדהימה). למעשה, כל עטיפות התקליטים של רוקסי לאחר מכן היו יוצאות דופן וסקסיסיטיות במפגיע..

המוסיקה בתקליט הראשון הושפעה בעיקר מבראיין אינו, ויש בה השפעה אלקטרונית חזקה. בראיין אינו היה ממפתחי המוג/סינטסייזר (יחד עם רוברט מוג, הממציא וקיט אמרסון מלהקת אמרסון לייק ופאלמר). מבחינה זו הלהקה הקדימה את זמנה. המוסיקה יכולה להיות מוגדרת כרוק מתקדם. המפיק המוסיקלי של התקליט היה פיטר סינפלד- שם שלא אומר לכם דבר אבל, הוא היה התמלילן של המוסיקה של להקה סופר חשובה ברוק המתקדם- קינג קרימסון, עליה נכתוב יום אחד.

בין בראין פרי ולבראין אינו, נוצר מתח הואיל ובראיין פרי רצה לפשט את המוסיקה ולהפוך אותה יותר פופ. דבר זה הוליך לפרישתו של בראיין אינו מהלהקה ואכן, הקו המוסיקלי מותן משמעותית ונהיה כמעט על גבול הפופ אם כי במהלך השנים היו ללהקה הברקות מדהימות, כפי שתשמעו בהמשך. היקף הקטעים המוצלחים שלהם פשוט מדהים, זה ספר שירים ענק. קיבצתי לכם את המבריקים ביותר בעיני, ואלו קטעים שלאו דווקא אתם מכירים.

בראין פרי פתח בקריירת סולו יוצאת דופן שזכתה להצלחה מסחרית גדולה תוך שהוא מחדש ועושה קאברים לשירים רבים. רוב הקאברים שלו זכו להצלחה יותר גדולה מהמקור.. והדוגמא הטובה ביותר היא Jealous Guy של ג'ון לנון. הלהקה בפועל לא קיימת יותר ועושה איחודים כל כמה שנים. מה שמעניין הוא שדווקא בהופעות הללו הם חוזרים לקטעים מהתקליט הראשון, המהפכני. אני אסמן לכם כל קטע כזה. אשתדל לתת לכם כמה שיותר קטעים מתוך הופעה מאד ידועה משנת 2011, אולם אופלו בלונדון- האנרגיות בהופעה הזאת מטורפות- ככה עושים רוק!!! ההרכב הוא ההרכב המקורי למעט בראיין אינו ולמעט הבסיסט. שימו לב גם לגיטריסט השני- כריס ספדינג. אגב, הבסיסט בהופעה הזו הוא ישראלי- זאב כץ.

Remake/Remodel- מהתקליט הראשון

Ladytron- גם מהתקליט הראשון. שילוב יפה של רוק מתקדם עם רוק.

Tara- פשוט שיר יפה

A song for Europe- מתחרה בקלות בכל שיר אחר שהם כתבו

Avalon- הלהיט הגדול ביותר שהם מכרו. קל להתחבר לשיר הזה

Jealous Guy- גרסת הכיסוי לשיר של ג'ון לנון. כל אחד ישפוט ויחליט לעצמו מה טוב יותר המקור או זה

Virginia Plain- שגם היה להיט ידוע של הלהקה

Out of the Blue- קטע רוק חזק. שימו לב לעבודת כלי הנשיפה ולסולו הכינור.

My only Love-

In every Dream- קטע לסיום שאני מאד אוהב שמשחק על קטעים שקטים ורועשים. רוק במיטבו- פנינה.